ההכרה של האדם את עצמו מתחילה באמצעות הגוף, החי, הפועם, המתנועע.

בגוף טמונה הרוח,
אוסף של תחומי יכולת – 
לחשוב, להרגיש, לדמיין,
אפילו לנוע ולהביע.

עבור כל יכולת קיים
אוסף של אפשרויות:
מחשבות, הבנות, הרגשות, פעולות, דרכי התנהגות אפשריות…

אוסף כזה, מפל של אפשרויות, זורם ומציף את הרוח.

אבל האדם אינו אוסף, ואינו זהה עם האפשרויות שחולפות בו.

מעבר למחשבות, מעבר להרגשות… האדם הוא מי שנושא אותן. הוא חווה אפשרויות שונות, הוא מודע להן, והוא יכול להניח אותן. 

הנוכחות העמוקה של האדם באה לביטוי ממשי באמצעות היכולת להאמין.

© כל הזכויות שמורות ל׳משיב הרוח׳