שפת הדיבור מוגבלת כאשר עוסקים בהתבוננות פנימית. התבוננות כזאת נוגעת בתופעות עמוקות שאין להן שֵם.
במצבים אלה, תנועת הגוף משחררת את האדם ממגבלות הדיבור. היא מאפשרת לחוויות להתרחש גם ללא מילים.
תנועת הגוף מהווה רובד נוסף של מחשבה, אשר דווקא בו מתפרצות חוויות שלא מצאו ביטוי בדיבור.