נוכחות עמוקה

ההכרה של האדם את עצמו מתחילה באמצעות הגוף, החי, הפועם, המתנועע.

בגוף טמונה הרוח.
אוסף של תחומי יכולת –
לחשוב, להרגיש, לדמיין,
אפילו לנוע ולהביע.

סביב כל יכולת כזאת מופיעות אפשרויות שונות – מחשבות, הרגשות, ושאר דרכי התנהגות אפשרייות.

אבל האדם אינו אוסף, ואינו זהה עם האפשרויות שמופיעות בו.

מעבר למחשבות, מעבר להרגשות… האדם נוכח עמוק יותר. הוא נושא אותן, חווה אותן, מודע להן, ואף יכול להניח אותן.

הנוכחות העמוקה של האדם באה לביטוי ממשי באמצעות היכולת להאמין.